עצירות -פקקים בדרך החוצה..

אחת הסיבות לפספוסים ולהרטבות במהלך היום והלילה אצל ילדים היא עצירות.
עצירות היא תופעה מאוד שכיחה (30% מהילדים בין גילאי 2-10 שנים ) והורים רבים לא מודעים לכך שהילד שלהם סובל ממנה.
עצירות מוגדרת כ-2 יציאות או פחות במהלך השבוע אצל ילד מעל גיל 4.
זוהי אחת ה'מחלות' הנפוצות בעולם המערבי: ילדים ממעטים לעשות פעילות גופנית (דור המסכים..),
אוכלים בעיקר פחמימות ( מי אמר פסטה, פיצה וצ'יפס?) ושותים מעט מים, כל אלה גורמים לכך שילדים רבים סובלים מעצירות כרונית .
איך נוצרת עצירות?
האוכל שאנחנו אוכלים יורד דרך הושט ומגיע לקיבה שם הוא מפורק לחתיכות קטנות על ידי החומצות שנמצאות בקיבה.
התחנה הבאה של האוכל הוא המעי הדק שם מתרחשת הספיגה של האוכל לתוך הגוף.
מה שהגוף לא צריך עובר למעי הגס שם מתרחש תהליך פינוי הפסולת.
הפסולת מגיעה בצורה נוזלית וכשהיא נעה ומתקדמת במעי הגס, הגוף סופג חזרה את הנוזלים המים והצואה הופכת למוצקה יותר.
לבסוף הצואה מגיעה לסוף המעי הגס, לאזור הרקטום, קרוב לפי הטבעת. הצואה לוחצת על הסוגרים ומגיע איתות למח שאומר לנו שצריך ללכת לשירותים, להתרוקן.
פעמים רבות הילד מעדיף להתאפק מכיוון שהוא שקוע במשחק או כיוון שהוא נרתע מללכת לשירותים בגן או בבי"ס.
אם הילד מחליט להתאפק , הצואה נשארת בתוך הרקטום ,המים ממשיכים להיספג חזרה לתוך הגוף והצואה הופכת לקשה יותר.
ככל שעובר הזמן ,עוד אוכל מתעכל ונוצר 'פקק' של צואה ברקטום, זהו מצב של עצירות.
בעצירות קשה מאוד להתרוקן, הצואה גדולה וקשה ובדרך כלל היציאה תהיה מלווה בכאב.
ככל שעובר הזמן, עוד אוכל מתעכל ונוצר 'פקק' של צואה. הרקטום נמתח כמו בלון ומתמלא כולו בצואה.
בשלב זה, כשהילד ילך לשירותים להתפנות הוא יתאמץ מאוד להתרוקן כיון שהצואה תהיה גדולה, קשה ויבשה ובדרך כלל יכאב לו בזמן ההתרוקנות.
הילד חושש מהכאב וממשיך להתאפק ולא מתרוקן לגמרי והעצירות ממשיכה…
בנוסף קרוב לרקטום נמצאת שלפוחית השתן, בזמן עצירות יש לחץ פיזי של הצואה על שלפוחית השתן והילד עשוי לפספס ולהרטיב במהלך היום ולפעמים גם בלילה.
חשוב לטפל בעצירות בגלל שהיא מאטה את תהליך העיכול וגורמת סבל וכאב לילד.
איך מטפלים בעצירות? מוזמנים להתייעץ איתי